ח"י שנים לפיגוע - ממשיכים באמונה
בדרכם של הקדושים
שבתי בחדר אוכל ואז התחילו היריות.
בצרור הראשון חשבנו שזה סתם נפצים. לא ידעתי, ששלושים מטר מאיתנו מחבל ארור רוצח שמונה מהחברים שלנו.
ל' אדר א', תשסח. לילה שנחרט בלוח הזכרון של עם ישראל.

בחור צעיר הייתי, סך הכל בן 19. שנה שניה בישיבה.
היריות האלה, שלקח לי זמן להבין את פשרם, טלטלו את חיי.
היום, 18 שנה לאחור, אני יודע כמה הם השפיעו על החיים שלי.
זכיתי להכיר רק חלק מהנרצחים. עם רובם – היכרות בת שנה. אבל הטלטלה הייתה גדולה. תחושת האובדן הכתה בעוצמה.